עקירת שן

עקירת שן

  • מדוע עוקרים שיניים?

במקרים מסויימים רופא השיניים ימליץ על עקירת שן/ שיניים, כגון:

– מצב שבו השן לא ניתנת לשחזור, לדוגמה:

  • כאשר השן שבורה או סדוקה באופן קיצוני שאינו מאפשר טיפול.
  • השן עם עששת מפותחת ביותר וכבר לא ניתנת לטיפול.
  • שן עם עששת מפותחת שאינה ניתנת לשיחזור ע"י טיפול שורש, הנחוץ לשיקום השן.
  • שן עם מחלת חניכיים מפותחת, אשר כבר אינה ניתנת לטיפול.

– עקירה של שן במיקום בעייתי או לא פונקציונאלי:

בפה בריא השיניים בוקעות באופן סימטרי ולכל שן יש את מרחבו האישי. לעיתים השן בוקעת באופן לא תקין ועמדתה הסופית הלקויה פוצעת חלקים שונים בפה (לחיים, רקמות רכות). דוגמה קלאסית לכך הן שיני בינה, במקום לבקוע בצורה תקינה הן בוקעות תחת תנאי לחץ מצד הלסת ושאר השיניים ויוצרות עיוות בשאר עמדות השיניים תוך כדי בקיעה עצמית לא תקינה (לעיתים ייבקע רק חלק מהכותרת), אירועים כאלו עלולים לגרום לדלקות חוזרות ונשנות באזור.

-עקירת שן/ שיניים כהכנה לטיפול אורתודנטי.
טיפול אפשרי בצפיפות שיניים הוא ע"י עקירת אחת השיניים (השן הנעקרת תקבע ע"פ דרישת האורטודנט) ופיזור השיניים על הקשת בצורה ישרה לאחר שהתפנה מקום.

  • מתי אפשר להמנע מעקירת שן?

באופן כללי, רפואת השיניים המודרנית רואה בשיניים הטבעיות של האדם כחלק אינטגרלי ומשמעותי מחייו של הפרט ומאמינה שיש לבחור את העקירה כמוצא אחרון בטיפול (אף על זאת העקירה היא פרוצדורה שכיחה ברפואת השיניים, הדבר נגרם בגלל הכרח טיפולי). כאשר קיימת אפשרות לשקם את השן בצורה יעילה, התהליך הנ"ל הוא המועדף על מנת לשמור על השיניים הטבעיות ((CAMBRA.

כאשר עוקרים שן המקום העודף גורם לתזוזת שיניים באותה לסת ובלסת הנגדית (תופעה מדהימה כשלעצמה – הגוף מתקן את עצמו ודוחף את השיניים למילוי הרווח). שיניים באותה לסת יעברו הטייה לכיוון החלל שנוצר. שן שעומדת בהטייה עלולה לגרום לעששת בגלל השימוש המכני החדש (והלקוי) של השן המוטה. לכן יינתנו הוראות מצוות המרפאה לגבי התנהלות נכונה בימים שאחרי העקירה בכדי למקסם את יעילות הטיפול.

  • הוראות טיפול לאחר עקירת שן

לאחר העקירה ייתכן דימום קל מאזור העקירה. לעצירת הדימום יש להניח באזור העקירה פיסת גזה  וללחוץ עם השיניים הנגדיות למספר דקות. חזור על הפעולה פעם נוספת במידה והפד הראשון כבר אינו סופג. אין להחליף את הגזה לעיתים תכופות יותר, שכן הדימום לא ייעצר.
אם הדימום חזק ואינו נעצר, יש לפנות למרפאה.  חשוב להבין, כי פעולת העקירה הינה טראומתית לגוף ולפנים. אך בטיפול יעיל ניתן לצמצם את השפעתה השלילית (כמובן שבעירת שיני חלב התהליך נחשב  הר בה יותר בעי שהרי שיניים אלה עתדיות לצאת בכל מקרה.

לאחר עקירת השן עשוי להיווצר קריש דם מעל פצע העקירה. זהו אחד השלבים בריפוי יעיל של החניכיים. לכן יש להימנע מפעולות העלולות להוציא  את קריש הדם ממקומו (ובכך להתחיל דימום מחדש):

  • להימנע משטיפת הפה בזרם מים חזק.
  • להימנע מפעולות "יניקה" בחלל הפה, כמו מציצת סוכרייה, או שתייה בקש.
  • להימנע ממשקאות חמים העלולים להמיס את קריש הדם.
  • להימנע מללעוס על האזור, (במקרים של עקירה מורכבת לאכול רק מזון רך ביום הראשון).
  • להימנע מצחצוח איזור העקירה עם מברשת שיניים. יש לנקות בעדינות אם פד גזה לחה, וללא שטיפה חזקה.

עישון – מחקרים מראים כי ניקוטין מעכב ריפוי פצעים ועצם פעולת העישון פוגעת ביציבות הקריש. לכן מומלץ להימנע מעישון ביום-יומיים הראשונים לאחר העקירה (ובכלל להמנע מעישון באופן כללי).

פעילות פיזית מאומצת עלולה לגרום לפגיעה ביציבות של קריש הדם.